#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תעב.
האם ב""ד מצווים להפריש קטן שעושה איסור? "	"לדעת ר' יוחנן אין צריך
להפריש. בעושה על דעת אביו צריך להפריש. כתבו התוס' (ד""ה ש""מ)
שבאיסור דרבנן אין צריך להפריש, ובאיסור דאורייתא בקטן שלא הגיע לחינוך א""צ להפריש
ובהגיע לחינוך צריך להפריש."	שבת קכא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תעג.
האם מותר להרוג בשבת את המזיקים ההורגים? "	"לרש""י אם רצין אחריו
לדעת ר' יהושע בן לוי נהרגים משום פיקוח נפש ואפילו לר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. אם אין
רצין אחריו כל המזיקין חוץ מחמשה אפילו לר""ש אין נהרגים, חמשה שמזיקים ביותר לר' יהודה אין נהרגין
ולר""ש נהרגין. לתוס' (ד""ה ברצין) אם רצין
אחריו חמשה אפילו לר' יהודה מותר, והשאר לר' יהודה אסור ולר""ש ולר' יהושע בן לוי שסבר כר""ש מותר להרוג
כולם ואפילו אין רצין אחריו.<br>לרבא בר רב הונא מותר להרוג מזיקים אפילו אין רצין אחריו שסופם להזיק בשעת כעסם. לרב
הונא אסור אף לר""ש שהרי אין הורג את כולם וכתבו התוס' (ד""ה כל)
שסבר שבהריגה מיפרסמא מילתא. רב ששת ורב קטינא התירו להרוג נחש<br>ועקרב רק בדורסו לפי תומו <sup>רטז</sup>. וכתבו התוס' (ד""ה ברצין) שכן ההלכה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רטז.  רש""י כתב שמותר כיון
שאינו יהודה מדרבנן ולענין מזיקין לא גזור. מתכוין להורגו, ודבר שאין מתכוין לר' והרשב""א כתב בשם רש""י
שמותר  משום דבר שאין מתכוין וכר' שמעון, ולדעת הרשב""א דורסו אפילו במתכוין, אלא
שמראה עצמו כאילו אינו מתכוין, דכל כמה דאפשר לשנות ְמ ַשנים.</span>"	שבת קכא: ותוס'		
